בקשה אחרונה חיים חפר

תראה יוסי כמה אתה מוסיף להם, לחבורה הזאת של מעלה. אבל לנו כאן למטה, כבר נהיה משעמם לאללה

מתחיל להיות משעמם פה, על פני כדור-הארץ. אין עם מי לדבר, לבלות, לשתות, אז בואו נשחק בעולם הבא. השבוע יש לנו הזדמנות. אמנם יוסי בנאי סיפר שביקש מזיגל החוקר להישאר כאן עוד כמה שנים, אבל לך תסמוך על זיגל; הוא מומחה למספר השנים בבית-הסוהר.

והנה בנאי מגיע אל החבר'ה. אני בטוח שיקבלו אותו יפה, הוא מגיע לחבורה מעניינת. וכך זה הולך, יוסי, אתה מוסר ד"ש לדן בן-אמוץ ממני והוא מזכיר לך ששכחת איזה סיפור משעשע על סוראמלו. וסוראמלו שבא עם כוסית וויסקי לברך אותך אומר לדן: "יוסי - אללה ירחמו. שר יפה העקרוט. עשה כבוד לירושלים". סוראמלו הולך למלא את הכוס.

שושנה דמארי, בשמלת מלאכים לבנה ועגילי יהלומים וצחוק מפצח לבבות, מבקשת ממך שתכתוב לה שיר, יש לה הופעה בחג השבועות בישיבה של מעלה. ואתה עונה לה: "רק הרגע הגעתי. תני לנשום!" ונעמי שמר כבר יושבת ליד הפסנתר ולוחשת לך: "תכתוב לה, היא אישה מבוגרת וזמרת נהדרת". ואתה עונה לנעמי: "בסדר. אבל הבאתי איתי שני שירים, אחד של ברסנס ואחד של ג'ורג' מוסטקי. ואת מתרגמת. זה התנאי".

ואז אריק לביא מגיע ברכבת עילית, מבקש סליחה על האיחור ואומר: "יוסי, אף פעם לא יצא לנו לשיר דואט למטה. בוא נרביץ איזה שיר מחאה על המצב. יש פה מקהלת לויים שפנו אליי כי נמאס להם מהחזנות. מקהלה מודרנית. כל יום מגיעים איזה שני לויים שמנגנים גיטרות חשמליות".

ופתאום מופיע שייקה אופיר, עושה פנטומימה כאילו נוסע על אופניים בלי אופניים. אחר-כך הוא טוראדור במלחמת שוורים בלי שוורים, ומספר שפעם הכניס לו המלאך גבריאל, ג'וקר לא קטן, את שור הבר האמיתי, זה שעושים ממנו מנגל לצדיקים בשמיים. אז הוא תקע לו, כך שייקה מספר, את החרב בחלק האסור על פי ההלכה. טרֵף. גמרנו.

אז המלאכים והכרובים והשרפים שמעו שיש לכם הופעה בישיבה של מעלה, והתחילו להידחף ולתפוס מקום. לא אצל גוֹדיק ולא אצל פשנל! תראה יוסי כמה אתה מוסיף לחבורה הזאת למעלה. אני רוצה לבקש ממך הזמנות להרבה חברים שלי מהפלמ"ח. אבל נעזוב את זה, רק הגעת. עכשיו אתה צריך להתרגל למצב החדש.

פתאום אני שומע רחש מן החבר'ה: "ואיפה חיים חפר?" ואתה אומר: "דיברתי איתו לפני שבועיים והוא נשמע בריא,

לעזאזל. אבל הוא עבר את השמונים". ואז שייקה אומר לדן: "מה יש לו לעשות שם למטה? מה עם כל ההתאבדות שהבטיח? דן, תיכנס לו לחלום ותזמין אותו אלינו". ודן אומר: "קודם דנקנר, אחר-כך חיים". ואתה יוסי, נשמה טובה, אומר: "בואו ננסה פעם אחת, אחד שיגיע אלינו כשהוא כבר זקן". ונעמי שמר עונה לו: "אצל חיים זה לא יקרה. הוא ימות משעמום".

מה אגיד לך יוסי? תהנה שם למעלה ותשתה יפה. אבל תבדוק אם הוויסקי לא מזויף. והעיקר, שמור לי מקום.